סוכנות הידיעות של הרפובליקה האסלאמית

טהרן—אירנ״א—ראש מרכז המידע הפיננסי במשרד לענייני כלכלה ואוצר אמר כי מתוך כ־6,500 קופות גמ״ח שזוהו, רק 2,400 פועלות עם רישיון. יתר כ־4,000 קופות מעוררות חשד להפרות משום שאין להן אישור.

בפגישה בין שר התעשייה, המכרות והמסחר של איראן לבין שר התחבורה של קזחסטן באסטנה, שתי המדינות הדגישו את הצורך להרחיב את שיתוף הפעולה ביניהן בתחומים מסחריים, תחבורה ולוגיסטיקה.

בג׳נובד—סוכנות אירנ״א: מנהל זמני של משרד ג׳יהאד חקלאות במחוז גֶרמה אמר כי כ־1,000 מיליארד ריאל הוקצו ונגבו/שולמו כהלוואות בתחומים שונים של החקלאות, כולל גידול בעלי חיים ועופות, אספקת תשומות לפעילות חקלאית ופיתוח יחידות ייצור מקומיות.

טהרן—אירנ״א: סגן יו״ר השני של הפרלמנט האיראני אמר שלפי דברי המנהיג העליון יש להשתמש בכל הכוח והיכולת לניהול יעיל שמחזק את הממשלה ואת שאר הגופים, ולהימנע מיצירת מחלוקות והסתה.

טהרן—אירנ״א: ראשי ארגון התכנון והתקציב וארגון המנהלי והמשרות העבירו הנחיה למשרדים הממשלתיים לרשום במערכות הייעודיות את פרטי העובדים במגזר הציבורי, וגם לרשום את הנתונים על השכר וההטבות שלהם לשנת 1405.

טהרן – אירנ״א. סגן מנהל תעופה ועניינים בינלאומיים בארגון התעופה האזרחית אומר כי תגובות של שר האוצר האמריקני נגד תעשיית התעופה האיראנית הן סימן לכעס על כך שאיראן חידשה את פעילות התחבורה האווירית למרות הנזקים הרבים שספגה.

לפי אירנ״א, הריבית הבין־בנקאית עמדה בשבוע שהסתיים ב-13 במרץ 2026 על 24%. לאחר המלחמה היא ירדה לערוץ של 23% כבר בשבוע הראשון, ובהמשך הגיעה לערוץ של 21% בחודשים מרץ–אפריל. מסוף מאי, ולאחר מכן מתחילת השבוע של 6 ביוני, הריבית עלתה בהדרגה חזרה עד תקרת ערוץ 23%.

טהרן – אירנ״א. סט מולטן, חברת קונגרס דמוקרטית ממדינת מסצ׳וסטס, אמרה שתקיפה צבאית משותפת של ארה״ב ושל המשטר הציוני נגד הרפובליקה האסלאמית של איראן היא טרגדיה, וטענה ש״לא היה בכלל צורך להתחיל את המלחמה הזו״. לדבריה, טראמפ ונתניהו הם אלה ש״הביאו אותנו לעימות״.

משהד—IRNA: מנהל הבטיחות, הבריאות והסביבה במתחם הפלדה ח’וראסאן אמר שבכל יום מיוצרים במתחם כ-250 עד 300 טון סיגים. עוד נמסר שחברת יצוא זכתה לאחרונה במכרז ל-500 אלף טון סיגים.

חבר בוועדת הביטחון הלאומי ומדיניות החוץ של הפרלמנט האיראני אמר שטהרן רואה בתמיכה בדיפלומטיה המשך של כוח “בשטח”. לדבריו, על האמריקנים להבין שהם כבר הובסו במלחמה, ושאין לכך השפעה מצד הבטחות ריקות ואיומים שלא באמת עובדים.

טהרן – אירנ״א: סגן מנהל התכנון והעניינים הכלכליים בחברת המים והביוב הארצית אמר שהמדיניות התומכת של הממשלה בענף המים ממשיכה. לפי נתוני סוף 1404 (לפי הלוח הפרסי), חלק גדול מהלקוחות משלמים מחיר נמוך מאוד ומחושב עם סבסוד, והממשלה מכסה נתח משמעותי מהעלויות של הפקת המים, ההובלה, הטיהור והחלוקה.

בושהר – אירנ״א: סגן לענייני פוליטיקה, ביטחון וחברה בממשל המחוז בושהר אמר שהירי שנשמע אתמול בלילה במחוז ג’אם היה קשור לירי הגנה (פדאף) שביצע יירוט של כלי טיס של האויב.

טֵהראן – אירנ״א. מכס איראן מסר שהגישה של ארגון המכס העולמי היא שמכס בכל מדינה נושא בתפקיד של מתאם מרכזי בניהול הגבולות.

טורבט-היידריה – אירנ״א – נציג תושבי טורבט-היידריה במועצה (הפרלמנט) אמר שהטענה שהמלחמה הסתיימה ושהושג הסכם הפסקת אש אינה נכונה. לדבריו, המלחמה מול ארה״ב ומול ישראל עדיין נמשכת, ורק הצורה שבה היא מתנהלת השתנתה.

זנגאן: מנהל חברת המים והביוב במחוז זנגאן אמר שכמות המים המסופקת באזור דשט זנגאן ירדה מ־1,012 ליטר לשנייה לפני שנת 1381 (לפי הלוח הפרסי) ל־260 ליטר לשנייה כיום.

בג'נורד – אירנ"א: מחוז צפון חוראסאן משתמש ביכולות מקומיות ובשרשרת ייצור שמבוססת על תות, גלמי תולעי משי (תולעי משי) ומשי. כך הוא הפך לאחד המחוזות המובילים במדינה בתחום הזה, ובזכות דירוג מספר 1 באיכות ייצור הגלמים הוא מחזק את מעמדו בייצור הלאומי.

סמנן – אירנ״א: מנהל זמני של מחלקת המורשת התרבותית, התיירות ומלאכת היד בגרמסאר אמר כי הוקצו 150 מיליארד ריאל בהלוואות בריבית נמוכה ובטווח ארוך כדי לתמוך בעוסקים בתחום התיירות ובמלאכת היד שנפגעו מהמלחמה.

דובר משרד החוץ של איראן גינה בחריפות את התקיפות שמבצעת ישראל באזורים שונים בדרום, במזרח ובאזור דחייה שבביירות. לפי איראן, ההתקפות הובילו להרוגים ולפצועים, לעקירת מאות אלפי תושבים ולנזק לתשתיות ולבתים של אזרחים. איראן הדגישה שהיא שומרת על סולידריות עם לבנון.

סארי – לפי סוכנות אירנ״א: מנהל הגנת הצומח במינהל החקלאות של מזנדראן אמר כי יובאו לחו״ל כ-523 משלוחים. מדובר ב-10,104 טונות של מוצרי חקלאות, ועוד כ-56,997 שתילים וצמחים מהמחוז.

טהרן – אירנ״א: נשיא איראן כתב בהודעה בחשבון הרשמי שלו כי מדיניות איראן היא להרחיב את שיתוף הפעולה עם מדינות מוסלמיות ועם מדינות שכנות בכל התחומים.

ראש הוועדה הממשלתית ברוסיה, ולדימיר רוגוב, טען שהמכתב של נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, על מחסור בטילי יירוט הוא “מלכודת” שמטרתה להשפיע על השיח הפוליטי הפנימי בארה״ב ולשים את דונלד טראמפ בעמדה לא נוחה.

גורגן (אירנא): השלמה והפעלה של תעלת אספקת מים חדשה במתחם גידול השרימפס גומישאן נחשבת הוכחה לכך שהמגזר הפרטי יכול להתקדם יחד עם תמיכת המדינה כדי לעבור את אתגרי התשתית ולשמור על מקומות עבודה בתקופה רגישה.

טען יו״ר ועדת התחבורה של לשכת המסחר בטהרן כי בענף הלוגיסטיקה ובעלי הסחורה יש קשיים רציניים. לדבריו, העלאת העלויות והצטברות המכולות בנמלים מחייבים יותר “חוסן” ויותר שיתוף פעולה בין גופים ממשלתיים ופרטיים.

חמדאן – מנהל ארגון הג׳יהאד החקלאי במחוז חמדאן אמר כי לצימוקים יש מקום ראשון מבחינת הכנסת מטבע ממוצרי חקלאות במחוז. לדבריו, מדי שנה מיוצרים כ־40 עד 45 אלף טון צימוקים בחמדאן, ו־80% מהם מיוצאים למדינות זרות.

נושאר – אירנ״א. אספקה ואחסון של סחורות חיוניות ותשומות לחקלאות (במיוחד לצרכי בעלי‑חיים) היו ועודן תוכנית מרכזית של הממשלה עוד לפני מתקפת האוויר של ארה״ב–ישראל על המדינה, והמאמצים ממשיכים. בסרטון מספר מנהל הלחם והשירותים המסחריים של מחוז מאזנדראן, סיידמחמד ג׳עפרי, שבמהלך סוף השבוע הדגיש גם כי צפוי לקצור יותר מ‑100 אלף טונות חיטה משדות המחוז.

בייבלסר – סוכנות אירנ״א: מושל בייבלסר אמר שהסרת חסמים חוקיים באזור החוף היא קריטית. לדבריו, חוסר הבהירות בנוגע לבעלות ולייעוד של רצועת החוף ברוחב 60 מטר הוא המכשול הגדול ביותר להשקעות.

זנגאן (אירנא) – מנהל תחום הגנים בחקלאות של זנגאן אמר כי בעקבות הרחבת מטעי הפיסטוק, שטח הגידול במחוזות זנגאן ומאהנשאן (בעיקר בכפר רג’עין) הגיע ליותר מ־445 דונם בשנת הגידול הנוכחית, במטרה להפוך את האזור למוקד לייצוא פיסטוקים.

חורם-אבאד – אירנ״א: ראש עיריית חורם-אבאד אמר כי התקציב של השנה שעברה מומש במלואו. הוא הוסיף כי למרות הצעה ראשונית של 5.2 מיליארד, לבסוף אושר בתקציב השנה הנוכחית סכום של 4.7 מיליארד (באלפי מיליארדי טומאן), ובכפוף לרצון ההנהלה העירונית מימוש מלא שלו צפוי.

בג'נבד—אירנ״א: מנהל כללי של משרד הכלכלה והנכסים במחוז צפון חוראסאן הודיע כי מתוכנן “לממש” ולמכור נכסים מיותרים של המדינה. לדבריו, הכסף שיתקבל מהמכירה ישמש להשלים 16 פרויקטי בנייה ציבוריים שמחכים כבר ולא הושלמו.

שיראז (אירנ״א): בתקופה שבה, לפי הדיווח, אויבי איראן ניסו לפגוע בפרנסת הציבור באמצעות “מלחמה משולבת”, לחץ כלכלי ופעולות תעמולה — ממשלת דח״ל ביצעה שלב חדש של כרטיס הקנייה האלקטרוני (“קאלברג”) החל מינואר 2025. לפי הכתבה, זה היה אחד ממצעדי התמיכה המשמעותיים בעשורים האחרונים: התוכנית הופעלה ללא אפליה וללא חלוקה לדרגות, כדי לשמור על ביטחון המזון של כלל המשפחות בתוך המצב של המלחמה שהמדינה מגדירה ככפויה, וגם כדי להרגיע את הציבור ולמנוע מהאויב לעורר אי־שקט במחירים.