פתיח "אן בי אן"
בעוד קריאות החג של עיד אל-אדחא עלו בבוקר, גברה גם עוצמת התקיפות הישראליות על כפרים ועיירות בדרום לבנון ולאחר מכן גם בבקעת הלבנון. במקום חגיגה, אמהות מקוננות על ילדיהן, עם דבקות בהתנגדות ובסבלנות. בדרום, כך נאמר, נשפך דם התושבים מאז ומעולם, והטבח נמשך, תוך איומים של צבא ישראל על העיר א-נבטיה, צור וכמה כפרים ועיירות לפנות את תושביהם לפני תקיפה. צבא הכיבוש גם תקף את אזור הבקעה.
כל זאת קורה לצד ניסיונות ישראליים לחדור לאזור זוטר א-שרקייה, כשהלוחמים של ההתנגדות מנסים לבלום אותם. לפי הדיווח, מאז ארבע לפנות בוקר תקפו לוחמי ההתנגדות את כוחות האויב ליד אפיק הנחל, ובהמשך התעמתו איתם מטווח אפס ליד המתחם התרבותי בעיירה והכריחו אותם לסגת. בהמשך היום תקפה ההתנגדות טנק מרכבה ליד בוסתן זטאם באמצעות כטב"ם תקיפה, וכן שני ריכוזים של כלי רכב וחיילים ליד תל אל-ח'זאן והמתחם התרבותי, בירי טילים.
על ההסלמה הישראלית הכריז ראש הממשלה בנימין נתניהו, שאמר כי ישראל מובילה שלב חדש בהסלמה הצבאית באמצעות הגברת הפעילות בלבנון וחיזוק מה שכינה "האזור הביטחוני החיץ". בישיבת הקבינט האחרונה אמר נתניהו כי הצעדים בשטח והחדירות הקרקעיות נועדו בעיקר להגן על היישובים והמתנחלים ולהחזיר את התושבים לבתיהם.
בעניין המו"מ האמריקני-איראני, הטלוויזיה האיראנית חשפה טיוטה ראשונית לא רשמית של סעיפים למזכר הבנות אפשרי בין טהרן לוושינגטון. לפי הדיווח, הטיוטה כוללת נסיגה של הכוחות האמריקניים מסביבתה הימית של איראן והרמת המצור הימי עליה, בתמורה להתחייבות איראנית להחזיר את תנועת הספינות המסחריות במצר הורמוז לרמות שלפני המתיחות בתוך חודש, עם חריג לספינות צבאיות. הבית הלבן הכחיש את הדברים ואמר כי הם חסרי בסיס. גם יועצו של המנהיג העליון של איראן, עלי אכבר וולאיתי, אמר כי הקו האדום ברור הפעם, וכי חתימות וניירות לבדם אינם ערובה להסכם, וכי הערובה האמיתית לכל הסכם עם אמריקה היא מצר הורמוז.
ובחזרה לעיד אל-אדחא, עולי הרגל במכה החלו לזרוק את ג'מרת אל-עקבה אל-כֻּבְרָא במינא, ליד העיר מכה, תוך קריאות שבח ותפילה ובקשה לשלום וביטחון בעולם האסלאם. מתפללים רבים גם התפללו את תפילת החג במסגד אל-חראם.
בלבנון הודגשו הדרשות לצורך בחיזוק האחדות הלאומית והסולידריות האנושית מול התוכנית הציונית שמכוונת נגד לבנון וביטחונה, ובמקביל גברו הקריאות ללחץ מדינתי כדי להשיג נסיגה ישראלית ולשמור על קורבנות העם.
***************
פתיח "אל-מנאר"
האש הציונית מועלית עד הקצה, עם הרס, עקירה וביצוע מעשי טבח ברחבי הבקעה המערבית והדרום, עד כדי תקיפות גם בגבהי הבקעה. כל זאת מלווה בהפחדות ואיומים כבדים ובניסיון לייצר תמונות של הישגים שאינן תואמות את המציאות בשטח, בסיועם של סוגי התקשורת המקומית והערבית הגרועים ביותר, שתפקידם להחליש את המורל ולרקוד על הדם.
למרות כל הטירוף הציוני, התקשורת העברית הודתה במות לוחמת מכטב"ם של ההתנגדות שפגע בנקודה שלהם בהתנחלות שומרה, ובפציעתם של שבעה חיילים נוספים, חלקם במצב קשה. זהו מצב שיוצר לחץ אסטרטגי, צבאי ופוליטי, בתל אביב, ומחייב אותם להודות שאינם מסוגלים להשתיק את אש הלוחמים למרות כל התרחישים המוצעים. הטילים והכטב"מים עדיין מגיעים לכל עמדותיהם בגבול ומכניסים את התנחלויותיהם למצב של פחד ובלבול.
האירועים הקשים ביותר והמבוי הסתום הגדול ביותר מתגלים בזוטר א-שרקייה ליד א-נבטיה, שהפכה לשדה קרב אמיתי. האויב משתמש בכל יכולותיו הצבאיות וגם בהטעיה תקשורתית, אך לא הצליח להיחלץ מאש הלוחמים, שמתעמתים עם חייליו מטווח אפס. הכטב"מים והטילים המדויקים של ההתנגדות הפכו את צבאו ללא מסוגל להשיג התקדמות ממשית או אפילו לבסס את כוחותיו באזורים שהוא כובש. אבק הקרב יתפזר בקרוב ויחשוף את האמת, והמתנחלים יראו לפני אנשי ההתנגדות את החיילים וכליהם מתהפכים תחת אש הכטב"מים והטילים.
הביטוי הברור ביותר לכישלון האסטרטגיה של האויב להתקדם בשטח הוא מה שכתבה העיתון העברי מעריב, שלפיו המהלך הקרקעי בלבנון אינו שינוי אסטרטגי של המציאות, אלא הרחבת מגרש הירי של ברווזים שם, לא יותר. מה שנראה בתחילת הקרב כניצחון היסטורי גדול הפך למבוי סתום שמדיף ריח של תבוסה אסטרטגית, לפי העיתון.
ואילו ריח הריקבון הפוליטי בלבנון מתבטא בכך שהשלטון מחזיק בתיקי המו"מ הריקים שלו ופונה לפגישה הביטחונית בוושינגטון ביום שישי, תחת כל האש הישראלית הפרועה, בלי שום עמדה לאומית ואפילו בלי כבוד לנהר הדם שנשפך בידי הציונים, כאילו זהו שלטון שאינו שייך לעם הזה שנהרג.
להגנת לבנון, עמה, ריבונותה וכבודו הלאומי, הפסקת אש מלאה בלבנון היא תנאי שאין לחזור ממנו מבחינת הרשויות האיראניות, שאישרו וממשיכות לאשר מדי יום כי לא יתקדמו להסכם בלי הפסקת המלחמה על לבנון.
שאר סעיפי ההסכם, שנוסחים בחוכמה ובדיוק רב, יהיו אך ורק בהתאם לאינטרס של העם האיראני ושל עמי האזור, ובאופן שיבלום כל היערכות אמריקנית וציונית.
והסכם השלום שדונלד טראמפ מתווך בעזה הוא הוכחה נוספת, כאשר ההפצצות וההתנקשויות נמשכות מדי יום, והאחרון שבהם הוא חיסולו של מפקד אל-קסאם, החלל הגדול מוחמד עודה, יחד עם אשתו ובתו.
***************
פתיח "אם טי וי"
חג שמח, ועם התקווה שהלבנונים יחגגו את החג בשנה הבאה, ושלבנון לא תישאר קורבן על מזבח איראן, האינטרסים שלה והחלומות החולים שלה. הדרום בוער תחת האש הישראלית, במצב שאין לתארו אלא דרמטי. החדירות הקרקעיות הישראליות מעמיקות, עם הרס שיטתי של בתים וקרקעות, והתקיפות הקשות נמשכות, כמו גם פקודות הפינוי. ב-24 השעות האחרונות ביצעה ישראל יותר מ-170 תקיפות על הדרום והבקעה המערבית, בעוד כוחותיה הגיעו לכמה נקודות מצפון לליטאני, וצבאה שלח אזהרה לעיר צור וסביבתה, מה שגרם לעיר לחוות עקירה המונית. כך הכיבוש מתרחב ומתפשט, וראש המטה הכללי הישראלי אומר כי צבאו מרחיב את פעולותיו בלבנון כדי להעמיק את הנזק לחיזבאללה. מתי יבין הארגון שהוא הפך את לבנון לקורבן של שאיפות איראן? ומתי יפסיק לתת לישראל תירוץ לפגוע באנשים ובמבנים בדרום ובבקעה בטענה של התנגדות לישראל? והדבר הכואב יותר הוא מה שדיווחה ידיעות אחרונות, שלפיו הצבא הישראלי שקל לבצע מתקפה בביירות, אך הווטו האמריקני מנע את ביצועה. האם חיזבאללה כבר סומך על השטן הגדול כדי להציל את הדאחיה הדרומית מסכנת ההפצצות והתקיפות הישראליות? במקביל, יש ציפייה לפגישה שתתקיים בוושינגטון בעוד 48 שעות. לפי המידע, המשלחת הצבאית-טכנית הלבנונית מתכוננת לפגישות מכריעות ורגישות בבירה האמריקנית, שכן המשלחת הישראלית תבקש דברים מוגדרים, בעוד שהצד הלבנוני אולי לא יסכים להם.
*************
פתיח "אל-בי-סי"
חג שמח, ועם התקווה שהלבנונים יחגגו את החג בשנה הבאה, ושלבנון לא תישאר קורבן על מזבח איראן, האינטרסים שלה והחלומות החולים שלה. הדרום בוער תחת האש הישראלית, במצב שאין לתארו אלא דרמטי. החדירות הקרקעיות הישראליות מעמיקות, עם הרס שיטתי של בתים וקרקעות, והתקיפות הקשות נמשכות, כמו גם פקודות הפינוי. ב-24 השעות האחרונות ביצעה ישראל יותר מ-170 תקיפות על הדרום והבקעה המערבית, בעוד כוחותיה הגיעו לכמה נקודות מצפון לליטאני, וצבאה שלח אזהרה לעיר צור וסביבתה, מה שגרם לעיר לחוות עקירה המונית. כך הכיבוש מתרחב ומתפשט, וראש המטה הכללי הישראלי אומר כי צבאו מרחיב את פעולותיו בלבנון כדי להעמיק את הנזק לחיזבאללה. מתי יבין הארגון שהוא הפך את לבנון לקורבן של שאיפות איראן? ומתי יפסיק לתת לישראל תירוץ לפגוע באנשים ובמבנים בדרום ובבקעה בטענה של התנגדות לישראל? והדבר הכואב יותר הוא מה שדיווחה ידיעות אחרונות, שלפיו הצבא הישראלי שקל לבצע מתקפה בביירות, אך הווטו האמריקני מנע את ביצועה. האם חיזבאללה כבר סומך על השטן הגדול כדי להציל את הדאחיה הדרומית מסכנת ההפצצות והתקיפות הישראליות? במקביל, יש ציפייה לפגישה שתתקיים בוושינגטון בעוד 48 שעות. לפי המידע, המשלחת הצבאית-טכנית הלבנונית מתכוננת לפגישות מכריעות ורגישות בבירה האמריקנית, שכן המשלחת הישראלית תבקש דברים מוגדרים, בעוד שהצד הלבנוני אולי לא יסכים להם.
sources רשמיות מסרו ל-LBCI כי לפי התשובה הישראלית ייקבע עמדת לבנון בשיחות ב-2 ביוני. כמו כן, המקורות אישרו כי הרחבת הפעולות הישראליות והליכה רחוק מעבר לעמדה האמריקנית עוררו אי-נוחות בוושינגטון, שתבוא לידי ביטוי בפגישות ב-29 במאי.
אזורית, עדיין שורר קיפאון בזירה, עם הדלפה של הטלוויזיה האיראנית לגבי מה שכינתה סעיפי מזכר ההבנות התלוי ועומד, סעיפים שהבית הלבן תיאר כמומצאים לחלוטין, לפני שטראמפ עצמו שב ואמר כי איראן לא תקבל הקלה בסנקציות תמורת ויתור על אורניום מועשר ברמה גבוהה.
כל זאת קורה במקביל להתפתחות גדולה בעיראק, שהתבטאה בהעברת מוקתדא א-צדר את הנשק למדינה, ובקריאה של ראש ממשלת עיראק לכל הפלגים החמושים ללכת באותו מסלול.
