סוכנות הידיעות תסנים

למרות טענות שאיראן הסכימה להאריך את הפסקת האש, עד כה לא נמסרה כל הודעה רשמית מטעם ישראל/איראן.

לפי מקורות יודעי דבר, ארצות-הברית הפסיקה לשלוח משלוחי דולרים לבגדאד במטרה ללחוץ על ממשלת עיראק להסיר את כוחות ההתנגדות. זה צעד של לחץ כלכלי שעשוי לפגוע ביציבות הכלכלית והפוליטית בעיראק.

מחיר המלחמה עבור ישראל כבר חורג מסוגיות כמו נפט וביטחון; אלפי בתים נהרסו והחובה הכלכלית הגיעה ל‑17.5 מיליארד דולר.

אבו מוחמד אל-ג'ולאני — מנהיג המיליציה המשמעותית באזור אידליב — נמנע מפעולה צבאית ללבנון. הסבר קצר ופשוט: מצבו הפנימי של שלטונו חלש: חוסר במשאבים וכוח אדם, מתחים פנימיים וסכנת פיצול. תקיפה נגד חיזבאללה הייתה פותחת חזית נוספת שהוא לא יכול להרשות לעצמו; יש גם לחצים מדיניים מצד טורקיה ורוסיה שמעדיפות יציבות בגבולות. לכן ההחלטה להתמקד בשימור השליטה המקומית ולהימנע מעימות ישיר עם חיזבאללה ועם המשטר הסורי.

סגן ראש ארגון התעופה האזרחית הודיע: שישה שדות תעופה נוספים ייפתחו החל משבת.

מל"טים של איראן כביכול אינם מוגבלים בטווח: יכולים לטוס עד כ-2,000 ק"מ.

אם העימותים יתחילו, כנראה שבאב אל-מנדב ייחסם כבר ביום הראשון — מעבר ימי אסטרטגי עלול להיפגע מיד.

בדולר זול ברחוב פרדוסי נסחרים באמצעות איראן‑צ'קים גדולים; סימנים שעשויים להעיד על התהוות משבר מטבעי חדש.

המנהיג העליון של הרפובליקה האסלאמית שלח הודעת תנחומים לאיית‑אללה נורי‑המדאני בעקבות פטירת חתנו.

מפקדת כוח הים של משמרות המהפכה הודיעה ששתי ספינות שנחשדו להפר חוקים נתפסו והובלו לחופי איראן.

ציוצי טראמפ כבר אינם מכוון בעיקר לפוליטיקה; הם הפכו לכלי שגורם לתנודות ומאפשר מסחר על שינויי שוק גלובליים.

מה כותב ה‑Economist על המחיר ששלמו מדינות המזרח התיכון בגלל קידום ומעורבות במלחמות? הכתבה בוחנת עלויות כלכליות וחברתיות: הוצאות צבאיות מוגברות, נזק לתשתיות, בריחת הון והפסדי צמיחה.

לטענת הדיווח: ממשלת לבנון הפכה בגלוי לשותפה במזימת הכובשים; ההתנגדות — חזבאללה — מוציאה אולטימטום לכל המעורבים.

צוות מבצעי של ארגון הטרור "ג'יש אל-זלם" בחבל הגבול ראסק הושמד; כמה מן הטרוריסטים נהרגו.

ראש הסוכנות הבין‑לאומית לאנרגיה אטומית, רפאל גרוסי, אמר שיש לתת הזדמנות לשלום בין איראן לארצות הברית.

תקשורת אמריקאית מדווחת שמלחמת איראן הקטינה באופן חמור את מלאי התחמושת החיוני של ארצות הברית. לפי הדיווחים, שימוש נרחב בפגזים ותחמושת בהקשרים הקשורים לאיראן הביא לצמצום משמעותי במלאי.

שתי מכליות נפט איראניות נוספות עברו דרך מיצרי הורמוז, למרות טענת ארצות‑הברית על מצור.

צפו בעדות כתב תסנאם על הפשע האמריקאי–ציוני בתקיפה נגד בית הספר לחינוך מיוחד הראשון בטבריז. הכתבה טוענת כי התקיפה פגעה בבית ספר מיוחד ומאשימה באחריות את ארה"ב וישראל.

מנהל הכללי של לשכת הייצוא ברשות המכס הודיע בהודעה רשמית לנמלי המכס על איסור יצוא של כל קודי התעריף הקשורים למוצרים פטרוכימיים.

מומחה לעניינים אסטרטגיים בשיחה עם סוכנות תסנימ אמר: איראן מעולם לא ביקשה הפסקת אש והייתה מוכנה להילחם עד הסוף.

אם תותקף תשתית של איראן, כל מתקני הנפט שבהם יש מניות או בעלות אמריקאית יהיו בין היעדים.

מריה זאחרובה, דוברת משרד החוץ הרוסי, אמרה כי ההאשמות של ראש הממשלה נתניהו על סיכון של "שואה גרעינית" מטעם איראן אינן קבילות. זו תגובת דיפלומטיה רוסית שמגנה את הנוסח של ישראל.

על פי הערכות, שווי הנפט שיוצא מאיראן מאז תחילת הטענות על המצור הימי של ארה"ב עומד על כ‑910 מיליון דולר.

נושא הסובסידיה ללחם נבדל משאר הסובסידיות הקיימות. תשלום ישיר שלה עלול לגרור השלכות רציניות.

שר האנרגיה של ארה״ב אומר שמחיר הבנזין לא ירד עד 2027, אך טראמפ אומר שהוא "טועה לחלוטין". זה משקף מחלוקת בציפיות לגבי מחירי הדלק והשפעתן על המדיניות הכלכלית האמריקאית.

חבר ועדת הביטחון הלאומי בפרלמנט הסביר מדוע צוות המשא-ומתן לא הגיע לסבב השני של השיחות שנערכו בפקיסטן.

מוגריני, ראש מדיניות החוץ לשעבר של האיחוד האירופי, הדגישה שלחץ ואיומים לא יפעלו נגד איראן.

דובר משרד החוץ הבהיר שאיראן מעולם לא אמרה שתיכנס לסבב שני של משא‑ומתן ואז תפר את הבטחתה.

משרד החוץ של סין הביע תמיכה בהארכת הפסקת־האש החד־צדדית שהכריזה ארצות הברית.

צפו בשיחה על ההיבטים המשפטיים של חסימת מיצר הורמוז.